ירידה במס' השריפות בבריטניה
ניתוח סטטיסטיקות אש בבריטניה (אנגליה, ויילס וסקוטלנד) בין השנים 1994-2020 והמסקנות לגבי שינויים בבטיחות אש לאורך זמן
יהונתן אליאב
9/11/20221 min read
בין השנים 1994 ל-2020 נרשמה ירידה ממוצעת של 68% במספר ההרוגים משריפות למיליון איש בבריטניה.שיעור התמותה נכון ל-2020 עומד על כ-6 הרוגים לכל מיליון איש בשנה – רמה היסטורית נמוכה המעידה על שיפור משמעותי בבטיחות אש הכוללת.
שריפות במבני מגורים ("Dwelling Fires") הן המסוכנות ביותר: מחקר ספציפי בלונדון מצא ששריפות במבני מגורים מהוות כ-28% מכלל השריפות, אך אחראיות לכ-70% מכלל הנפגעים (הרוגים ופצועים). הסיכון הגבוה נובע ככל הנראה מגורמים כמו: אנשים ישנים בזמן השריפה, וקיום דיירים עם מוגבלויות ניידות המקשות על הימלטות.
הגורם המרכזי לירידה בתמותה – מניעת התרחשות שריפות: הירידה במספר ההרוגים הכולל משריפות, ובפרט משריפות במבני מגורים, נובעת בעיקר מירידה מקבילה במספר השריפות שפורצות מלכתחילה. סיבות אפשריות לירידה במספר השריפות:
* מודעות ציבורית גבוהה יותר למקורות הצתה.
* ירידה בשיעורי העישון.
* שימוש בחומרי בנייה בטוחים יותר.
* נגישות גבוהה יותר לאמצעי כיבוי ראשוניים כמו גלגלונים, מטפים ואולי גם מערכות בטיחות אש אקטיביות כמו ספרינקלרים למרות שמערכות אקטיביות מצויות פחות באירופה לעומת ארה"ב).
הסיכון למוות לאחר פרוץ שריפה נותר יציב יחסית - בעוד שמספר השריפות ירד, הניתוח הראה שהסיכון הממוצע למוות כאשר שריפה כבר פרצה (מספר הרוגים לאלף שריפות מגורים) נשאר קבוע בקירוב לאורך התקופה (1994-2020).
ממצא זה מצביע על כך שאמצעי בטיחות פסיביים ואקטיביים לאחר פרוץ האש, כגון החלוקה לאגפי אש, קיום נתיבי מילוט בטוחים, שילוט, מערכות גילוי מוקדם (הנותנות זמן מילוט) - לא הראו שיפור משמעותי ביעילותם הכוללת מאז 1994, גם אם הם קיימים במבנים.
הסיכון משתנה לפי סוג המבנה - שריפות בבנייני דירות בני 10 קומות ומעלה הן בעלות הסתברות גבוהה משמעותית להפוך לקטלניות (לפחות הרוג אחד) בהשוואה לבתים פרטיים או בניינים נמוכים יותר (1-9 קומות). הגורם העיקרי לסיכון המוגבר בבניינים גבוהים הוא ככל הנראה זמן הפינוי הארוך יותר הנדרש לדיירים הרבים ומרחק המילוט הגדול.
מצב אמצעי המיגון הספציפיים:
חלוקה לאגפי אש נמצאה כיעילה בשליטה על התפשטות האש בכ-75% מהמקרים בבנייני דירות, אך שיעור הצלחה זה נותר יציב לאורך זמן (לא נצפה שיפור).
ספרינקלרים נדירים יחסית במבני מגורים בבריטניה. גם כאשר הם קיימים, הם הצליחו לשלוט באש רק בכ-50% מהמקרים שנבדקו. עם זאת, נצפתה עלייה מסוימת בהתקנתם בבניינים בני 10 קומות ומעלה בשנים האחרונות.
שריפות קטלניות בקנה מידה גדול (רבות נפגעים - מעל 6 הרוגים) - אירועים נדירים מאוד (רק 3 מקרים ב-12 שנים שנבדקו באופן מפורט). בשל נדירותן והגורמים המורכבים והייחודיים לכל אירוע כזה (כמו בשריפות בלקנל האוס ובמגדל גרנפל, שכללו התפשטות אש חיצונית), קשה להפיק מהן מגמות סטטיסטיות.
השריפה בלקנל האוס (Lakanal House), התרחשה ביום 3 ביולי 2009, מקור השריפה הוא כשל חשמלי במכשיר טלוויזיה בקומה התשיעית של הבניין. השריפה התפשטה במהירות יוצאת דופן דרך חזית הבניין החיצונית. חקירה לאחר האירוע מצאה שחומרי חיפוי שהותקנו במסגרת שיפוץ שבוצע זמן קצר לפני כן, לא עמדו בתקני עמידות אש הנדרשים ואיפשרו התפשטות מהירה של האש בין הקומות. באירוע נספו שישה בני אדם. קישור לקריאת הערך בויקיפדיה
השריפה במגדל גרנפל (Grenfell Tower) התרחשה ביום 14 ביוני 2017, מקור השריפה הוא כשל חשמלי במקרר-מקפיא בדירה בקומה הרביעית. בדומה ללקנל האוס, אך בקנה מידה הרסני אף יותר, השריפה התפשטה במהירות עצומה דרך חיפוי החזית החיצוני שהותקן במסגרת שיפוץ. החיפוי היה מורכב מלוחות אלומיניום מרוכבים (ACM) עם ליבת פוליאתילן דליקה ביותר. חיפוי זה, יחד עם כשלים נוספים בבטיחות אש במבנה, הוביל להתפשטות אנכית ואופקית מהירה של האש ולכליאתם של דיירים רבים. בשריפה זו נספו 72 בני אדם, והיא נחשבת לאחד מאסונות השריפה הקשים ביותר בבריטניה בעשורים האחרונים. קישור לקריאת הערך בויקיפדיה
הסטטיסטיקות בבריטניה מראות מגמה חיובית של ירידה מתמשכת בתמותה משריפות, בעיקר בזכות הצלחה במניעת התפרצותן. עם זאת, הסיכון הקיים לאחר ששריפה כבר פרצה נותר יציב, ומצביע על הצורך בהתמקדות מתמשכת בשיפור יעילותם של אמצעי המיגון והפינוי במבנים, במיוחד בבניינים רבי קומות.
הנתונים המוצגים במאמר מבוססים על סטטיסטיקות רשמיות הנאספות על ידי שירותי הכבאות בבריטניה ומתפרסמות על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים. וכן על פי הרצאה מאת מת'יו בונר (Matthew Bonner), עמית מחקר באימפריאל קולג' לונדון.
מגדל גרנפל 14 ביוני 2017 בשעה 16:43 מאת Natalie Oxford / ברישיון CC BY 4.0